רש"י על כתובות מ״א ב:י״ב

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור כתובות מ״א ב:י״ב
12 לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמוֹד בַּדִּין עַד שֶׁמֵּת הָאָב — הֲרֵי הֵן שֶׁל עַצְמָהּ, עָמְדָה בַּדִּין עַד שֶׁלֹּא בָּגְרָה — הֲרֵי הֵן שֶׁל אָב, מֵת הָאָב — הֲרֵי הֵן שֶׁל אַחִין. לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמוֹד בַּדִּין עַד שֶׁבָּגְרָה — הֲרֵי הֵן שֶׁל עַצְמָהּ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אִם לֹא הִסְפִּיקָה לִגְבּוֹת עַד שֶׁמֵּת הָאָב — הֲרֵי הֵן שֶׁל עַצְמָהּ,
פירוש רש"י על כתובות מ״א ב:י״ב
12 לא הספיקה לעמוד בדין וכו' - כיון דלא עמדה בדין לאו ממון הוא להורישו לבניו ואמרינן לקמן כתובות דף מג. אין אדם מוריש לבנו זכות שזכתה לו תורה בבתו ויליף לה מקרא:
13 מת האב - משעמדה בדין בנערותיה בין בגרה קודם מיתה בין לא בגרה:
14 הרי הן של אחין - דכיון דעמדה בדין זכה בהן אב:
15 ר"ש אומר - אע"פ שעמדה בדין לא הוי ממון דאב להורישו לבניו עד דמטי לידיה ובגמרא מב: יליף טעמא: